קשת אמצעי האחסון היא קצת יותר רחבה מאלה שמוזכרים בכותרת, אבל בעקבות השאלה הזאת שמופיעה בפניות רבות של לקוחות, פורומים וקבוצות החלטתי לתמצת את הנושא לכמה מילים על כל קבוצה.

נתחיל מכונן קשיח...

הוותיק בחבורה, כונן קשיח הוא עדיין המדיה הפופולארית ביותר לאחסון. מחירו הנמוך ביחס לשטח האחסון הגדול הופכת אותו לכזה. כוננים קשיחים הוכרזו לראשונה ע״י IBM בשנת 1956, אופן האחסון שבהם היה דומה רק שבעבר היה מדובר ב״כוננים״ בעל גודל פיזי עצום. כונן קשיח משתמש במיגנוט בכדי לשמור מידע על פלטה מסתובבת (בכונן למחשב נייד לרוב במהירות 5400 סיבובים בדקה ובמחשב נייח במהירות של 7200 סיבובים בדקה) עם תעבורת נתונים של כ-70Mb לשניה ו-110Mb לשניה (קריאה/כתיבה).

דיסק קשיח גם צורך יותר חשמל, עם ממוצע צריכת חשמל של 6-7 וואט ולכן במחשב ניידים גם ״זולל״ יותר סוללה, מתחמם יותר מאשר כונן פלאש בגלל שהפלטה שמסתובבת יוצרת חום ופגיע מאוד בנפילות, מכות וקירבה למגנט (שיכול למחוק נתונים מהכונן).

אז עם כל החסרונות שהוזכרו, למה כדאי לקנות כונן קשיח? במחשבים ישנים זאת לא הייתה שאלה בכלל, כונני פלאש החלו להיות פופולאריים רק בעשור האחרון וכאשר הופיעו, היחס שבין מחיר כונן קשיח לכונן פלאש היה עצום. היום, כוננים קשיחים משמשים לשטחי אחסון גדולים, ככונני גיבוי ומערכי RAID (מבנה כוננים שמורכבים מכמה כוננים שמחוברים יחדיו).

אם כך אז מהו כונן פלאש? 

כונן פלאש סטנדרטי (2.5״) בנוי ככונן קשיח נוסטלגי למחשב נייד, מכיל שבבי זכרון NAND ואינו מכיל חלקים נעים, ממוצע צריכת חשמל של 2-3 וואט, זמני הגישה לזכרון מהירים וקצב ההעברה גבוה בהרבה סביב ה-500Mb קריאה/כתיבה, המידע נכתב ונקרא לשבבי ה-NAND ומשתמש בטכנולוגיות למיון קבוצות קבצים דומות, סימון פרטים שמיועדים למחיקה, שימוש בזכרון מטמון לפעילות תדירה ותיקון שגיאות (קיים גם בכונן קשיח), ניהול ״איסוף זבל״ (פעולה שדואגת שמידע שנמחק, פנוי לכתיבה מחדש) ועוד. מה שבאמת יוצר את אפקט ה-וואו הראשוני במעבר כזה הוא זמן טעינת המערכת שיורד מזמן של 30-60 שניות מכיבוי מלא ועד לעליית המערכת, לזמן של 10-15 שניות.

לזכרונות ה-NAND יש שחיקה ברמת הכתיבה. מאחר וכונן פלאש שונה במהותו מכונן קשיח, יש צורך לגרום לכונן ״לסמן״ מידע שנמחק ולא באמת למחוק אותו כדי לאפשר למידע חדש להכתב לאותם האיזורים המחוקים אם הדבר אינו קיים ברמות החומרה, זוהי פעולה חשובה מאוד שמרבית האנשים שהתקינו כונן פלאש, התעלמו ממנה (גם טכנאים) וגורמת לכונן להיות יעיל יותר, מהיר יותר ונשחק פחות.

כונני הפלאש הסטנדרטיים החלו להופיע כאפשרויות שדרוג במחשבי ה-MacBook Air הראשוניים בתצורת 1.8״ והופיעו כשדרוגים במחשבי MacBook Pro חדשים יותר בתצורת 2.5״, כיום ניתן לשדרג כל מחשב נייד ומחשב נייד לכונן פלאש כזה למחשבים ניידים משנת 2006-2012 (non-retina) ובמרבית המחשבים הנייחים מהעשור האחרון.

מהו כונן פלאש מסוג NVMe?

בדומה לכונן פלאש 2.5״ סטנדרטי, ״כונן״ פלאש קיים גם בתצורת NVMe SSD, מדובר בתצורה קטנה יותר, של זכרונות NAND על גבי לוח אבל במקום חיבור SATA נוסטלגי, מגיע בחיבור PCIe מסדרה 2.0 ו3.0 ולכן מגיע לקצבי תעבורה גבוהים משמעותית, ומגיע גם למהירות של 3000Mb לשניה בקריאה ו-2000Mb לשניה בכתיבה, מדובר בקצבים אסטרונומיים ביחס לכוננים קשיחים אבל בגלל זמני הגישה הקצרים, בכונני פלאש בכלל, הפעם בין כוננים קשיחים לכלל כונני הפלאש הוא משמעותי יותר מאשר לפער בין כונני פלאש SATA לכונני פלאש NVMe.

כונני פלאש NVMe, מופיעים בשלל גרסאות במחשבי ה-MacBook Pro משנת 2012 בדגמי הרטינה ומשנה לשנה בהכרזות, מופיעים בגרסאות מהירות יותר. משנת 2016 בכלל מחשבי הרטינה עם Touch Bar ובמחשבי ה-Mac mini שהוכרז ב-2018, הכוננים הללו (או ליתר דיוק זכרונות ה-NAND), מגיעים מולחמים ע״ג לוחות האם ובעצם לא מאפשרים החלפה.

אז יש לנו כונן קשיח וכונן פלאש. אז מהו כונן היברידי?

תוצר של הופעת כונני הפלאש יצר בעצם תצורה נוספת של שילוב כוננים קשיחים וכונני פלאש המחולק לשתי קטגוריות


כונן SSHD, מדובר בכונן קשיח שמכיל בתוכו גם זכרון NAND שמאפשר שמירה של קבצים בשימוש תדיר לתוך ה-NAND לגישה מהירה יותר.

כונן Dual-drive hybrid, מדובר בעצם על מערך בין שני כוננים שמורכבים מכונן קשיח וכונן פלאש נפרדים, בגרסת המערכת נוצר מערך שמזהה באילו פרטים המערכת והמשתמש משתמשים בתדירות גבוהה יותר וכותב וקורא את אותם פרטים בהתאם לשימוש. דוגמא למערך כזה במערכות אפל הוא Fusion Drive. על פניו נראה שלמערך שכזה יש יתרונות של נפח אחסון ומהירות, אך מי שכבר ניסה כונן שכזה בשימושים מקצועיים, הבין שעד מהרה כונן הפלאש מתמלא בכל טוב וכאשר הנתונים נשמרים ונקראים מהכונן הקשיח, זה חוזר לעבוד כמעט כמו כונן כל קשיח מן השורה.

* מקווה שעזרתי לתוהים ולמתלבטים, בהמשך נסקור סוגים שונים של מערך RAID, בחירה ובניית מערך נכון, שימוש נכון בכוננים והתאמה לצרכים